אמאלהמלאילדים בפולטיים

איזה כייף לי. איזה כייף לך. זה מה שאת עושה שם? מדהים. 
מזל שכאן ילד עד גיל 3 נחשב ממש תינוקון. אני נחשבת בחופשת לידה. לא משנה שבישראל הוא כבר היה בגן ובמעבר שלנו למעשה הוצאתי אותו מגן. חזרתי לחופשת לידה. זה נחמד כשזה חופש מהעבודה, זה משונה כשזו העבודה עד לזמן לא ברור. אני אמא במשרה מלאה? 

וזה באמת מדהים. אני באמת נדהמת. גם מהשלושה שלי, שממלאים אותי בנחת וגאווה ואושר ופחד ולחץ ואהבה, גם מעצמי שאני עושה את זה. נעה בין רגעי סיפוק שאני יכולה להיות כזו בשבילם, לבין רגעים ממורמרים על שגרת יומי המוזרה.

 

לקחת את זה במונחי ארה"ב (מלבד הrelocation עצמו), אני בלופ של הסעות carline, שוברת את הראש על הlunchbox, מעודדת את כולם לclean ups, מתמרנת בין קריאת 500 האימיילים מהגן בנושאים שונים ומשונים (ממש משונים, מדווחים על הכל ומבקשים השתתפות בהכל), קובעת ומארחת playdates ולא, בישראל אין פליידייטס למרות שאנחנו משתמשים במונח.

 

אם לא קבעתם פליידייט חודש קדימה אל תדברו איתי על הזדהות. שיריון האירועים וימי הולדת קדימה כאן הוא במונחי save the date. שלל הרפתקאות להורה נבוכים שהפכתי להיות. אוהבת את זה. סובלת מזה. עושה את זה.