השיר והשביל

יוצא לאור

מילים ולחן: אהוד בנאי

השיר הזה לא באמת צריך אותי למלמל תחתיו מחשבות, הוא עושה את זה מושלם לבד.

עדיין הפרעתי לו קצת לרצף, אבל כל מילה היא עולם וכל העולם שלי הוא כל מילה מהשיר הזה.

השביל הזה מתחיל כאן כאן זה ישראל, אבל באמת מתחיל כאן לקבל כאן אחר

בין סניף בנק למעין

הכי מדויק בעולם. בין סניף הבנק ברעננה, לבנק בל"א שבלעדיו אי אפשר לעשות פה כלום. הם פשוט לא אוהבים מזומן ולא ייתנו לך לחיות בלי בנק.

3 חודשים לתוך המעבר אנחנו עדיין -

בין הבנק (כיוון שאין לנו ברירה אחרת אלא לחשוב תמידית על הכסף האוזל),

למעיין/חווה/הרים בהם אנחנו מקפידים לבקר בסופי שבוע ולהרגיש שכל המעבר הזה מצדיק את עצמו. לא סלול, לא תמיד מסומן

כל כך כל כך כל כך נכון. השביל הזה מתחיל כאן.

חוצה את העיר

חוצה את כל מה שמכירה כהחיים עולה על ההר לפעמים הולך ונתקע פשוט בתוכו ממשיך על הים ממשיך גם מחר חותך באוויר, בין הבתים שני בתים ואין בתים.

יוצא אל האור, אל חיים חדשים.

לך עליו, עלה עליו עכשיו לך עליו, עלה עליו עכשיו

כך אומרים לי. מלאכי ציפורים מעליך מלווים את צעדיך

לא בטוחה. מרחוק נדלק אור אל תסטה כדי שתוכל לחזור.

השיר הזה מתחיל כאן כחול על הדף הלבן לא גמור, לא תמיד מכוון

מנסים להתחיל. משהו. כל דבר. שגרה, מסורות, חברות, דרך. השיר הזה מתחיל כאן.

חוצה את העיר עולה על ההר ממשיך על הים ממשיך גם מחר ממשיכה. חותך באוויר, בין אנשים יוצא אל האור, אל חיים חדשים.

שביל ממש מקושט